טוב, לוקח לי זמן להגיב כי יש המון דברים להגיד והמון חוויות לחלוק.
אני רוצה להתחיל מתודות בשמי ובשם המועדון:
תודה
ענקית לאודי שעזר לי לתכנן את המסלול ואת המסע כולו וכמובן הוביל את רוב המסלול יחד איתי.
תודה לארז ושבט אפרים שאירחו אותנו בצפון ונתנו לנו להרגיש ממש כאילו שאנחנו בבית וגם תודה לרס"פית החדשה- נועם המקסימה שפשוט אירחה אותנו כאילו אנחנו במלון 5 כוכבים.
תודה למוריס- שותפי לנסיעה ולמסע על העזרה ושיתוף הפעולה.
תודה לפז שאירגן לנו לינה באילת.
תודה לכל חברי המועדון שעזרו לקיים מסע מדהים שכזה.
בתור צוות מומו- היחיד שנכח בהרכב מלא (כולל האוטו שהיה היחיד שהשתתף גם במסע הראשון וגם בשני) בשני המסעות אני חייב להגיד שהיה מסע מדהים. אין ספק שמסע שכזה הוא משהו מיוחד.
הרכב המשתתפים, הרכבים התקינים יחסית, מזג האויר, המסלול.... הכל פשוט הצטרף לכדי מסע מדהים וחוויה אדירה. פשוט קשה לתאר את החוויה הזו למי שלא היה.
עשינו כל יום כמעט 200 ק"מ שזה הזוי! רק לצורך השוואה, במפגש רגיל אנחנו עושים בין 40 ל- 80 ק"מ ביום בממוצע. זה קשה מאוד. זה אומר כל היום לשבת באוטו עם הפסקות קצרות מאוד אם בכלל.
הניווט קשה מאוד, במיוחד בצפון ובמרכז. מגיעים עייפים מאוד ללינה וגם אז לעיתים צריך לארגן את האוטו, לטפל בתקלות וכו'. זמני שינה קצרים, קמים מוקדם להתחיל תנועה ולקינוח עוד הורידו לנו שעה בלילה עם המעבר לשעון קיץ
בקיצור- סוג של טירונות.
אבלללללל האינטנסיביות, היופי של המסלול ושל המעבר בין כל האזורים השונים שיש לנו בארץ, הניתוק משגרת החיים, המפגש הארוך עם השטח, הקושי של הכל- זה מה שעושה את זה לכל כך מיוחד, שלא לדבר על קינוח בטבילה בים האדום, סגירת המעגל עם מסע חוצה ישראל הראשון עם תמונות באותם המיקומים רק עם כלים ואנשים שונים....
שלא תבינו לא נכון, היו קטעים מאוד קשים. היתה נקודת שבירה \ רתיחה באזור המרכז שבו הניווט היה קשה. אבל קצת מנוחה, החלפת תפקידי מוביל ונסיעה רגועה פתרו את הבעיה. היו קטעים של נהיגה מתישה כמו נחל ערוד הסזיפי ועוד.
בסך הכל, ושוב מתוך פרספקטיבה של מי שעשה גם את המסע הראשון וגם את השני, היה בהחלט מסע מדהים שבו הצלחנו להשלים את כל המשימות ועל הצד הטוב ביותר:
1. חצינו את הארץ לאורכה- מקרית שמונה ועד אילת, בשטח (עם קטעי קישור קצרים).
2. כל האנשים והרכבים (פרט למי שהצטרף בדרך) יצאו וסיימו את המסע בשלום.
3. והפעם סיימנו כראוי ממש בפאתי אילת.
קיבלנו את מנת התקלות שלנו, כצפוי ממסע כזה אינטנסיבי של 700 ק"מ שטח. ביומיים האחרונים יצרנו את הקבצה ב' שכללה את המאותגרים טכנית ושמרה על קצב בחלק האחורי של השיירה. אבל, למרות זאת, הגענו כולנו יחד ליעד הנכסף. כל התקלות שהיו טופלו באופן מהיר ומקצועי על ידי כל מי שיכל לתרום ולעזור.
לאודי היו "שעות מחורבנות לניווט", אבל הוא הצליח להתגבר עליהן בעזרת החירבונית שלו (עדיף שלא תשאלו מה זה
). לאילן היתה נטייה מעצבנת להתקלח באוהל המקלחת שלו ליד אודי ולהרטיב לו את האזור ולנסות לשכנע אותו להתקלח. ניר קיבל נטייה מוזרה לנגוח בדברים. הג'יפ של אילן ממשיך במגמה שלו להפיל חלקים, משה עם הסיקס בצבע סופה כחולה החליט לבדוק כמה גלגלי ספייר יש לנו (הוא התייאש אחרי 3 פנצ'רים) ועוד... ועוד....
בקיצור היה פשוט תענוג צרוף
יש לי סרטונים שאכין מהם סרט על המפגש וארז העלה תמונות שאני מתחיל לאסוף ולהכין אלבום.
אני מבקש מכל מי שצילם להעביר אלי תמונות וסרטונים בכל דרך אפשרית (jumbomail, dropbox וכיו"ב).
נתראה במפגש הבא!
ליאור.