מה אומר ומה אגיד...
היה אחלה מפגש.
המסלול היה ממש טוב וממצה. היתה עבירות נחמדה ומעניינת אבל לא מרסקת כלים. סכיני דימונה בהתחלה ומעלה יאיר בסוף (במיוחד הלקסוס שירד אותו וכמעט התהפך אם ראיד לא היה קופץ עליו
) לא איכזבו ונחל פרצים עליון יחד עם נחל סדום זה הרכב מנצח.
אפילו הר קומות היה ממש נחמד.
בקיצור- תענוג של מסלול.
הלינה היתה לא רעה בכלל, היה נעים ונחמד. הרבה מקום למנגלים ושולחנות מוכנים עם כסאות. פשוט לא צריך להוציא כלום מהאוטו... ואפרופו אוטו, הרכבים היו ממש מאחורינו בתוך המתחם כך שהיה רגוע בגזרה הזו גם.
אפילו האיחור שלי (בגלל תאונה לא נעימה בכביש 6) ואיבוד המראה שלי בדרך
לא גרמו לנו להתעכב או להפסיד משהו מהמסלול.
הרכבים המתוחזקים פשוט מוכיחים את עצמם ואת הצורך בתחזוקה שוטפת. זה ממש משפר את ההנאה שבטיול לא צריך לטפל בתקלות...
וגולת הכותרת, בשל פרישתו המוקדמת של רון מהמפגש (בעיה בטרנספר כנראה), נותרנו רק סיקסים (ושני חצאי סופה, אבל הפעם, ורק הפעם, נסלח להם לטובת העניין)!!!
נוסיף לכך את העובדה שהמסתנן המקורי הפסיק להסתנן, מכר את הסופה ועבר לרעות בשדות זרים, החלטנו נוני ואני
שאנו מחזירים את הרעיון המקורי של המועדון והוא: "מועדון ה-CJ הישראלי"!!!
- לוגו מקורי של מועדון ה-CJ הישראלי
והערה קטנה ברשותכם, משהו שמפריע לי מאוד מאוד במפגשים האחרונים ואפילו כתבתי על כך בתאור המפגש אבל היו כאלה ששוב לא שמו לב לעניין:
דבר נוסף- גם המוביל, כמו כל המשתתפים, רוצה להנות בטיול. אנא מכם, שתפו פעולה עם הכללים המקובלים והישמעו להוראות (גם אם הן לא מתאימות לכם באותו הרגע) ואל תגרמו לו שלא להנות מההובלה ומהמפגש. אנו מזכירים לכם כי הכל נעשה בהתנדבות, ברצון טוב וברוחב לב.
תשמעו חברים, רובכם מכירים אותי טוב ברמה האישית אז אני מרשה לעצמי לדבר בשם עצמי כמי שמפעיל את כל האופרציה כאן.
אני יוצא כדי להנות. ת'כלס. ואם אני לא נהנה, אז לא יהיה. אני לא שוטר ומי שלא מתאים לו לזרום עם הכללים המקובלים או הבקשות ה"הזויות" שלי שלא לעמוד על השביל, לא חייב להגיע. אני חייב להגיד לכם שלי זה מאוד מפריע. זה אחד הדברים שממש ממש מציקים לי שאני מבקש מבנאדם שרק החנה את האוטו להזיז אותו כי הוא על השביל והוא מזלזל ומבטל את הצורך בכך ואחרי זה מישהו אחר רואה כי טוב והולך וממש מתישב על השביל עם השולחן זה כבר ממש לא נעים.
רצה הגורל וחוקי מרפי ומה שאמרתי קרה, והגיעה קבוצה של מטיילים ומחפשים את השביל לעבור ומתוך אמונה שאין מצב שאנחנו חוסמים שביל הם נוסעים הלוך ושוב כדי לחפש את השביל עד שעליתי מולם בקשר ואמרתי להם שהשביל כאן ואנחנו מפנים.
ומה התוצאה?! שברוב חוצפה, החבר'ה שיושבים על השביל עם השולחן מבקשים מנוני, שלא חונה על השביל בכלל, ומתפנן אחרי האוכל בדיוק כמוהם, שיזיז את האוטו כדי שהקבוצה השניה תוכל לעבור.
אתם יודעים שאני בנאדם רגוע באופן כללי, אבל אני חייב להגיד לכם שדברים כאלה ממש מרגיזים אותי. מה הבעיה?? בסך הכל להזיז את האוטו כדי שלא להפריע. הרי אם המצב היה הפוך היינו כולנו מתעצבנים ובצדק. למה להתווכח, הרי זה ברור שאתם לא צודקים.
יאללה, מספיק חפירות.
אז תשלחו לי תמונות וסרטונים כרגיל. אני ממתין.
ליאור.